הוא קנה אותן ביום שבו העולם הצביע בעד מדינה יהודית. ואת השאר, הבן שלו קנה שבע שנים אחר כך, ממודעה בעיתון.
1947, מדבר יהודה. רועה צעיר זורק אבן לתוך מערה ושומע משהו נשבר. בפנים: כדים, ובתוכם מגילות בנות יותר מאלפיים שנה. שבע מגילות. ארבע מגיעות לראש הכנסייה הסורית בירושלים, ושלוש לסוחר עתיקות בבית לחם.
הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק מבין מיד מה הוא רואה. בית לחם בצד הערבי, ואשתו מתחננת שלא ייסע. ב-29 בנובמבר הוא נוסע בכל זאת, באוטובוס, וחוזר עם מגילות. באותו לילה, כשהוא קורא באחת מהן, הבן שלו רץ אליו עם החדשות מהרדיו: 33 בעד, 13 נגד.
את ארבע האחרות הוא לא מצליח לקנות. ב-1949 הן נוסעות לאמריקה, ושם חמש שנים אף אחד לא קונה אותן. סוקניק נפטר ב-1953.
ואז, ביוני 1954, מודעה קטנה בוול סטריט ג'ורנל: ארבע מגילות ים המלח, למכירה.
האיש שקורא אותה הוא יגאל ידין, הרמטכ"ל שרק השתחרר. הבן של סוקניק. מישהו אחר קונה בשבילו, מומחה בודק אותן בשם בדוי, והמגילות חוזרות הביתה.
היום, השלוש של האבא והארבע של הבן מונחות יחד בהיכל הספר בירושלים.
👇 מה ההורים שלכם התחילו, ואתם סיימתם? כתבו לי.
📷 מערות קומראן: James Emery, CC BY 2.0 · היכל הספר: Suicasmo, CC BY-SA 4.0 (Wikimedia Commons)

עוד ב-#היסטוריהבדקה