העולם היה צריך גשם, והחכמים שלחו שני תלמידי חכמים אל אבא חלקיה, הנכד של חוני המעגל. הם מצאו אותו עודר בשדה. הוא לא ענה לשלום שלהם, הלך יחף ונעל נעליים רק במים, הרים את הבגדים בין הקוצים, ובבית אכל לחם בלי להזמין אותם.
על הגג הוא ואשתו התפללו, כל אחד בפינה שלו, והעננים עלו קודם מהפינה שלה. ולכל דבר מוזר היה הסבר: "שכיר יום הוואי". עור שנשרט מגליד, בגד שנקרע לא.
ולמה דווקא היא? כי היא נותנת לעניים לחם, ישר לידיים, והוא נותן כסף, שעוד צריך ללכת ולקנות בו. ויש עוד סיבה: על הבריונים בשכונה הוא התפלל שימותו, והיא התפללה שיחזרו בתשובה. והם חזרו.
(תלמוד בבלי, מסכת תענית כג ע"א–ע"ב)
👇 ואתם? אם היה לכם שכן כזה, על מה אתם הייתם מתפללים? כתבו לי בתגובות.

עוד ב-#היסטוריהבדקה