שתים עשרה שנה הוא ישב במערה כדי להתקרב לאלוהים. וכשהוא יצא, אלוהים שלח אותו בחזרה.
רבי שמעון בר יוחאי אמר שכל מה שהרומאים בנו, הם בנו רק בשביל עצמם. על זה נגזר עליו מוות. הוא ברח עם בנו אלעזר למערה. שם צמחו להם עץ חרוב ומעיין, והם ישבו בחול עד הצוואר ולמדו תורה. כך עברו שתים עשרה שנה.
ואז אליהו הנביא בא ואמר להם שהקיסר מת. הם יצאו וראו אנשים חורשים וזורעים, וכל מקום שהביטו בו נשרף. יצא קול מן השמיים: "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!"
את הסוף כמעט אף אחד לא מספר. אחרי עוד שנים עשר חודשים הם יצאו שוב. בערב שבת ראו זקן אחד רץ עם שני צרורות הדס, "אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור". ורק אז נרגעה דעתם. (תלמוד בבלי, מסכת שבת ל"ג ע"ב)
הפרק הזה מוקדש לבתיה ❤️
👇 ואתם? מי האיש הפשוט שלימד אתכם משהו שאף ספר לא לימד? תייגו אותו או כתבו לי בתגובות.

עוד ב-#היסטוריהבדקה