שני הבנים שלה מתו בשבת. והיא לא סיפרה לבעלה.
שבת אחת, אחר הצהריים. רבי מאיר מלמד תורה בבית המדרש, ובבית מתים שני הבנים שלו. אשתו, ברוריה, משכיבה אותם על המיטה ופורשת עליהם סדין. כשהוא חוזר במוצאי שבת ושואל איפה הבנים, היא עונה: "הלכו לבית המדרש". היא מחכה שיבדיל, שיאכל, שיברך.
ורק אז היא שואלת אותו שאלה בהלכה: אדם הפקיד אצלי פיקדון, ועכשיו בא לקחת אותו. להחזיר? "פיקדון מחזירים לבעליו", הוא עונה. והיא לוקחת אותו ביד, ומרימה את הסדין.
"השם נתן, והשם לקח, יהי שם השם מבורך." ובמילים האלה, אומר המדרש, היא ניחמה אותו. ועל זה נאמר: אשת חיל מי ימצא. (מדרש משלי לא; ילקוט שמעוני משלי)
👇 ואתם? הייתם מצליחים לשתוק כמו ברוריה, עד צאת השבת? כתבו לי בתגובות.

עוד ב-#היסטוריהבדקה