על פי דיווח ברויטרס, שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, צפוי להכריז על שינוי משמעותי במדיניות בריטניה נגד ישראל ועל איסור סחר בסחורות ובשירותים שמקורם בהתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון. על פי הגדרת שר החוץ אמש, מדובר ב"איפוס נרחב" של יחסי בריטניה-ישראל.
בנאום שיישא בפני חברי הפרלמנט, צפוי שר החוץ היהודי של בריטניה להכריז על הקשחת מדיניותה כלפי ישראל. מיליבנד צפוי להציג את פרטי המהלך ולהבהיר כי הוא נועד לחזק את התמיכה הבריטית בפתרון שתי המדינות.
בנאומו, מיליבנד הודיע בנוסף כי בריטניה הטילה סנקציות על הזרוע הפיננסית של חיזבאללה בלבנון, והבהיר כי ארצו תמשיך בשיתוף הפעולה עם ישראל בנושאים הנוגעים לאינטרסים משותפים של ביטחון לאומי. "כל מי שמטיל ספק בחשיבותה של ישראל להתקיים - אתם טועים", אמר, והדגיש כי הבטחת פתרון שתי המדינות היא "המצפן המרכזי של הממשלה הזאת". לדבריו, המחלוקת של בריטניה אינה עם אזרחי ישראל, אלא עם ממשלת ישראל.

במוקד המהלך עומדת תוכנית הבנייה באזור E1, בין מעלה אדומים לירושלים. בריטניה ומדינות אירופיות נוספות טוענות כי מימושה עלול לקטוע את הרצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית.
דיפלומט אירופי מסר לערוץ "אל-ערביה" כי צרפת ובריטניה צפויות להכריז בזמן הקרוב על איסור סחר עם ההתנחלויות הישראליות, וכי גם פורטוגל, קנדה ואוסטרליה יצטרפו ליוזמה לאיסור סחר בהתנחלויות.

האיסור צפוי לחול בעיקר על תוצרת חקלאית ויין המיוצרים בהתנחלויות, וכן על שירותים מסוימים. עם זאת, השפעתו על יחסי הסחר בין המדינות צפויה להיות מצומצמת, שכן מוצרי ההתנחלויות מהווים רק חלק קטן מהסחר השנתי בין בריטניה לישראל, שמסתכם בכשישה מיליארד ליש"ט.

גורמים דיפלומטיים הזהירו כי יישום האיסור עלול להיות מורכב, משום שחלק מהמוצרים המיוצרים בישראל כוללים רכיבים שמקורם בהתנחלויות, בלי שהדבר מצוין עליהם.

נשיא המדינה יצחק הרצוג תקף את המהלך הבריטי וכינה אותו "טעות חמורה שתציב את בריטניה בצד הלא נכון של ההיסטוריה". הרצוג גם האשים את לונדון בהתערבות בבחירות הקרובות בישראל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קרא בתגובה לגרש את שגריר בריטניה בישראל.

שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, מתח גם הוא ביקורת על ההחלטה ואמר כי היא מהווה "אפליה נגד העם היהודי".

(צילום: Canva)