הוא לא יכול היה להרים את המצלמה אל עינו. אילו תפס אותו שומר, היה נורה במקום. ולכן צילם בעיוורון, מגובה המותן, בתוך אושוויץ.

אלברטו אררה, אסיר מספר 182552, היה קצין צבא יהודי־יווני מלאריסה. באוגוסט 1944 צילם הוא וקבוצה קטנה של אסירים — דוד שמולבסקי כצופה מגג הקרמטוריום, אלתר פיינזילברג בין האחרים — ארבעה צילומים של תהליך ההמתה בקרמטוריום 5. הם הועסקו בזונדרקומנדו, אותם אסירים יהודים שהנאצים אילצו להפעיל את תאי הגזים, ושאותם תכננו להרוג כדי שאיש לא יישאר בחיים לספר את אשר ראה.

הלייקה הוסתרה בדלי של אפר אדם. אררה כיוון מגובה מותניו, משום שהבטה אל עינית המצלמה הייתה עולה לו בחייו. ארבעה צילומים: שניים מתוך פתח דלת המראים את בורות השרֵפה, אחד של נשים המובלות אל תא הגזים, ואחד מקרי של שמים ועצים — המצלמה הוטתה גבוה מדי.

הסרט יצא מן המחנה בתוך שפופרת משחת שיניים. הלנה דאטון, אזרחית פולנייה שעבדה בקנטינה של האס־אס, הבריחה אותו אל המחתרת הפולנית. פתק מ־4 בספטמבר 1944 ביקש שהנגטיבים יישלחו אל ‘טל’ — תרזה לסוצקה־אסטרייכר — בקרקוב.

אררה נהרג ימים אחדים לאחר מכן בניסיון להימלט מעבר לנהר הוויסלה. גופתו הוצגה בכניסה למחנה כאזהרה.

ארבעת הצילומים שרדו. אלה התצלומים היחידים הידועים של רצח המונים בעיצומו שצולמו בידי הקרבנות, מבפנים.

זהו פרק 3 של סיפורי מיקרושורט — סרט אנימציה בן 90 שניות. הוא אינו מציג זוועה גרפית. הוא מת�