הניסוי המטריד של מילגרם
-
האם בכל אחד מאיתנו טמון הפוטנציאל להיות נאצי?...

בשנת 1961 התנהל בישראל משפטו של אדולף אייכמן, מבכירי המנגנון הנאצי בגרמניה. אייכמן טען שהוא לא אשם, כי הוא עשה את מה שעשה בגלל שקיבל הוראות מגבוה. הפסיכולוג האמריקני סטנלי מילגרם, שעקב אחרי המשפט, שאל את עצמו האם יכול להיות שאנשים רגילים ונורמטייבים לגמרי יסכימו לבצע מעשים אכזריים, אפילו כאלה שמנוגדים למצפונם - רק מכיוון שמישהו בעל סמכות אמר להם לעשות זה.

לשם כך, מילגרם הגה את הניסוי הבא. הוא הזמין כמה עשרות אנשים להשתתף במחקר שלכאורה נועד כדי לבדוק אם אנשים לומדים טוב יותר תחת השפעה של כאב. הנבדק יושב מול קונסולה עם כפתורים, ומולו נבדק נוסף, "תלמיד" - שהוא למעשה שחקן סמוי. הנבדק שואל את התלמיד כל מיני שאלות שנועדו כביכול לבדוק את יכולת הלמידה שלו - ואם התלמיד נותן תשובה שגויה, הנבדק לוחץ על כפתור שנותן לו שוק חשמלי. בכל פעם שיש תשובה שגויה - השוק החשמלי חזק יותר וכואב יותר. כמובן שזה בלוף: אין באמת שוק חשמלי, זו רק הצגה - אבל הנבדק לא יודע את זה: הוא או היא בטוחים שהתלמיד באמת מקבל מכת חשמל.
הניסוי מתחיל. התלמיד נותן תשובות שגויות -בכוונה, כמובן - והנבדק נותן לו מכות חשמל שהולכות ונעשות כואבות יותר ככל שעובר הזמן.

בשלב מסוים, רוב הנבדקים מתחילים להרגיש לא בנוח עם הכאב שהם גורמים לתלמידים, ורוצים להפסיק את הניסוי. אבל ליד הנבדק עומד שחקן נוסף שמעמיד פנים שהוא הפסיכולוג שמנהל את הניסוי. הוא גם נראה כמו פסיכולוג: לבוש בחלוק מעבדה לבן ומחזיק בידו לוח כתיבה. כשהנבדקים פונים ל"פסיכולוג" שעומד לידם ומבקשים להפסיק את הניסוי, הפסיכולוג אומר להם - "לא. אסור לך להפסיק. זה ניסוי חשוב, ומכות החשמל לא מזיקות בכלל. הכל בסדר, האחריות - עלי."

הניסוי ממשיך. הנבדק ממשיך לתת לתלמיד מכות חשמל יותר ויותר כואבות, והתלמיד מתחיל ממש לצרוח מכאב. בכל פעם שהנבדק מבקש להפסיק את הניסוי - הפסיכולוג מתעקש: חייבים להמשיך.
בשלב מסוים, כשהמתח החשמלי מגיע ל-350 וולט, התלמיד משמיע צרחה מקפיאת דם - ומשתתק.

בשלב הזה כמעט כל המשתתפים בניסוי היו במצוקה אמיתית: חלקם בכו, חלקם צחקו ללא שליטה, אחרים כעסו מאוד - אבל מתוך ארבעים הנבדקים שהשתתפו בניסוי של מילגרם, עשרים ושישה מהם צייתו להוראות של ה"פסיכולוג" והעניקו לתלמיד את מכת החשמל החזקה ביותר האפשרית: 450 וולט.

זו הייתה תוצאה מדהימה ובלתי צפויה. כשמילגרם שאל את עמיתיו הפסיכולוגים באוניברסיטה, לפני הניסוי, איזה אחוז מהמשתתפים יהיו לדעתם מוכנים להעניק לתלמיד את מכת החשמל החזקה ביותר, רוב התשובות שקיבל נעו סביב אחוז, אחוז וחצי. התוצאה האמיתית הייתה שישים וחמישה אחוזים.

אז מה אנחנו לומדים מהניסוי של מילגרם? אנחנו לומדים שבני האדם מוכנים להתכופף בפני סמכות - או בפני מה שנדמה בעיניהם כסמכות, גם אם מדובר בסך הכל בחלוק לבן ולוח עץ - ולבצע מעשים שמנוגדים לחלוטין למצפון ולערכים שלהם. הניסוי הזה עורר סערה אדירה בעולם הפסיכולוגיה, ועוד יותר בקרב יהודים ניצולי שואה, מכיוון שאם מילגרם צודק אז אייכמן, מנגלה וחבריהם הם לא מקרה מיוחד בהיסטוריה האנושית: כולנו פגיעים לחולשה האנושית הזו שגורמת לנו להתכופף בפני סמכות. במילותיו של מילגרם עצמו: "אנשים רגילים, כאלה שפשוט עושים את עבודתם [...] יכולים להפוך לסוכניו של רוע נוראי. זאת ועוד, גם כשההשפעות ההרסניות של עבודתם נעשות ברורות לעיני כל והם מתבקשים לבצע פעולות שנוגדות באופן בסיסי את היסודות הבסיסיים ביותר של המוסר, מספר קטן יחסית של אנשים יגייסו את כוחות הנפש הנדרשים כדי להתנגד לסמכות."

האם זה אומר שאנחנו צריכים תמיד להתנגד לסמכות? לא: החברה האנושית, הציוויליזציה שלנו, תלויה ביכולת שלנו לשתף פעולה אחד עם השני - וזה אומר גם לקבל פקודות ממנהלים ומפקדים. אבל זה כן אומר שאנחנו צריכים תמיד להיות מודעים לפגם הזה בחשיבה האנושית, ולזכור אותו כשאנחנו מקבלים הוראות שהן בברור לא מוסריות ומנוגדות לערכים שלנו.

הזמינו אותי להרצאה בארגון שלכם! פרטים נוספים על ההרצאות באתר: ranlevi_co_il.