⁨ ⁨ ⁨ המפה המוצגת בסרטון (שמקורו חיצוני) אינה מדויקת ואינה משקפת את גבולותיה המלאים של מדינת ישראל. בחרתי להשתמש בסרטון ככלי להמחשה ויזואלית בלבד- יהודה ושומרון הם חלק ממדינת ישראל 🤍🇮🇱💙
טיל הסג’יל (Sejjil) –
פיתוח המייצג קפיצת מדרגה משמעותית בארסנל הטילים האיראני. מעבר לתעמולה הוויזואלית, יש כאן שני שינויים טכנולוגיים שחשוב להכיר:
1. המעבר לדלק מוצק:
בניגוד לטילי הדלק הנוזלי המוכרים, הדורשים תהליך תדלוק ארוך וחשוף בשטח, הסג’יל מונע בדלק מוצק. המשמעות המבצעית היא יכולת שיגור תוך דקות ספורות מרגע היציאה מהמחסה. זהו אתגר ישיר ליכולת ה”ציד” וההשמדה של משגרים לפני הירי, שכן החתימה המודיעינית המקדימה מצטמצמת למינימום.
2. ראש קרב מתמרן (MaRV):
היכולת שמכונה בסרטון “הריקוד” היא למעשה יכולת תמרון של ראש הקרב בשלב הכניסה מחדש לאטמוספירה. המטרה היא להקשות על מערכות היירוט לחשב את נקודת המפגש המדויקת.
איך נראה המענה בצד הישראלי?
מערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל נבנה בדיוק עבור האיומים הללו:
• חץ 3: מתוכנן ליירט טילים כאלו בעודם בחלל, מחוץ לאטמוספירה. בנקודה זו, מסלול הטיל עדיין “נקי” וצפוי, לפני שהוא מתחיל את שלב התמרון.
• מערכי הגילוי: המכ”מים הישראליים ולווייני הגילוי יודעים לזהות את חתימת החום של מנועי דלק מוצק בשניות הראשונות לשיגור, מה שמאפשר סגירת מעגל מהירה מאוד.
• אלגוריתמיקה: המיירטים הישראליים מבצעים חישובי מסלול מחדש במילי-שניות, כדי להתמודד עם שינויי כיוון של ראש הקרב בזמן אמת.
בשורה התחתונה:
האיום האיראני עובר תהליך של התמקצעות ודיוק, אך הוא פוגש את מערכות ההגנה המתקדמות והמנוסות ביותר בעולם. הפער הטכנולוגי נשמר בזכות היכולת לצפות את פיתוחי האויב ולתת להם מענה עוד בשלבי התכנון.⁩⁩