בנובמבר 1998 יצא קרל בושבי, צנחן בריטי לשעבר, מפונטה ארנס שבצ'ילה למסע הביתה, עם שני כללים שהציב לעצמו: לא להשתמש בכלי תחבורה כדי להתקדם במסלול, ולא לחזור לבריטניה לפני סיומו. ביום שני האחרון, אחרי 28 שנה וכ-50 אלף קילומטרים, הוא הגיע לבית אימו בהאל שבאנגליה. בדרך עבר בג'ונגל דריאן, חצה את מצר ברינג הקפוא ובחודש שעבר שחה את התעלה האנגלית.

אלה לא היו 28 שנים של הליכה רצופה: לדבריו, רק כ-15 מהן הוקדשו להליכה, והיתר כללו עיכובים בגלל אשרות כניסה, קשיים כלכליים והקורונה. בבית חיכתה לו אימו אנג'לה, שלא ראתה אותו עשור וקיבלה אותו בשאלה: "איפה היית?". "טוב להיות בבית, זה מרגיש לא מציאותי", אמר בושבי עם סיום המסע.

המניע למסע היה בעיקר חלום הרפתקני אישי. בושבי סיפר שמילדות חלם על מסעות רגליים עצומים וצייר מסלולים על מפות. הרעיון התגבש בעקבות כרטיס יום הולדת מאביו, שהזכיר דיון על האפשרות ללכת מלונדון לניו יורק. הוא התחיל לשרטט מסלול וחשב: "למה לעצור בניו יורק?". לדבריו, הגירושים שלו יצרו את ההזדמנות לצאת לדרך.

📷 BBC