פעמיים ניסו לרצוח אותו בגרמניה. בפעם הראשונה הוא היה בן 8. בפעם השנייה, הוא החזיק בשיא עולם.
1944. שאול לדני, ילד יהודי שנולד בבלגרד, נשלח עם המשפחה שלו לברגן בלזן. רעב, קור ומסדרים בחוץ, חצי שנה. בסוף הוא יוצא ברכבת לשווייץ, בעסקה שבה שילמו לנאצים כופר על יהודים.
בגיל 12 הוא עולה לישראל, ומתחיל ללכת. הליכה מהירה. ב-1972 הוא קובע שיא עולם ב-50 מייל.
ובאותו קיץ הוא באולימפיאדה. בגרמניה. במינכן.
בלילה של ה-5 בספטמבר מעירים אותו: משה ויינברג נרצח, יש מחבלים בבניין. הוא ניגש לדלת, וכמה מטרים ממנו עומד המחבל שמוביל את ההתקפה.
28 שנה אחרי ברגן בלזן, הילד ההוא שוב בגרמניה, מול אנשים שבאו להרוג יהודים.
הוא לא קופא. יוצא מאחורי הבניין, חוצה מדשאה פתוחה, ובמקום רק לברוח, דופק על דלתות ומזעיק עזרה.
באותו יום נרצחו 11 ספורטאים ומאמנים מהמשלחת. יהי זכרם ברוך.
50 שנה אחרי, הוא חזר לברגן בלזן עם הנכדה שלו, ואמר: "מי שניסו להרוג אותי כבר לא חיים. ואנחנו עדיין כאן."
👇 מול הדלת ההיא, הייתם בורחים, או מעירים את כולם? כתבו לי.

עוד ב-#היסטוריהבדקה