הוא ביקש מכל יהודי בעולם דבר אחד קטן: דף אחד ביום.
וינה, 1923. בכנס של רבנים מכל העולם עולה לדבר רב צעיר מפולין, רבי מאיר שפירא. הרעיון שלו פשוט: כל יהודי, בכל מקום, לומד כל יום את אותו דף גמרא. יהודי שנוסע מפולין לאמריקה נכנס לבית כנסת זר, וגם שם לומדים את הדף שלו.
כ-2,700 דפים. שבע שנים וחצי, בלי לדלג על יום.
ב-1930 הוא פותח בלובלין את ישיבת חכמי לובלין, וב-1931 חוגג שם את סיום הש"ס הראשון. שנתיים אחר כך הוא נדבק בטיפוס ומת, בן 46.
ב-1939 הגרמנים משתלטים על הישיבה, ועיתון נאצי מתפאר ששרפו את הספרייה בכיכר. היום חוקרים לא בטוחים שזה קרה, וספרים מהספרייה עדיין צצים, אחד אחד.
והדף היומי? מחזור אחרי מחזור, כבר יותר ממאה שנה. ב-2020 יותר מתשעים אלף איש מילאו אצטדיון בניו ג'רזי כדי לחגוג את הסיום, ובאותם ימים חגגו גם בישראל. כולם על אותו דף.
👇 מה הייתם בונים, דף אחד ביום, במשך שבע שנים? כתבו לי.

עוד ב-#היסטוריהבדקה