הוא כתב ביומן שהוא הקים מדינה. לא הייתה לו אדמה, לא צבא ולא דגל.
פריז, 1895. עיתונאי יהודי מווינה מסקר את משפט דרייפוס, ושומע את ההמון צועק "מוות ליהודים". הוא מבין שליהודים לא יהיה בטוח בשום מקום, עד שתהיה להם מדינה משלהם.
הוא כותב ספר דק בשם "מדינת היהודים", והרבה אנשים חושבים שהוא השתגע.
אוגוסט 1897. בנימין זאב הרצל מכנס בבאזל כמאתיים יהודים משבע עשרה מדינות, ומבקש מכולם לבוא בפראק, כאילו זה פרלמנט אמיתי.
כמה ימים אחרי הוא כותב ביומן: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם הייתי אומר את זה היום בקול, כולם היו צוחקים. אולי בעוד חמש שנים, ובטוח בעוד חמישים, כולם יבינו."
שבע שנים אחר כך הוא מת, בן 44. בצוואה ביקש להיקבר בווינה עד שהעם היהודי יעביר אותו לארץ ישראל.
29 בנובמבר 1947. 33 מדינות מצביעות בעד. חמישים שנה ועוד פחות משלושה חודשים אחרי באזל.
ב-1949 הארון שלו מגיע לירושלים, להר שנקרא היום על שמו.
👇 מה הייתם כותבים היום ביומן, שכולם היו צוחקים עליו? כתבו לי.

עוד ב-#היסטוריהבדקה