‏אתמול התקיימה בזכרון יעקב הקרנה של סרט תיעודי שמגולל את אירועי המחאה בארבע השנים האחרונות: RISING - Voices of Protest and Hope ולאחריו ״בונוס״ - פאנל של שקמה ברסלר והדס קליין
‏כמי שחייה השתנו מקצה לקצה בעקבות מחאת קפלן, עניין אותי לראות את הסרט. כן, יש לי שריטה כזאת, לנסות להבין מה עובר בראש של הצד השני. אז רכשתי כרטיסים
‏אבל כשהגעתי, אנשים ליברלים ונאורים בווסט צהוב הודיעו לי, לתדהמתי, שעם כל הכבוד לדמוקרטיה, אודליה קדמי - לאירוע הזה לא נכנסת
‏למה? זו ההוראה שקיבלו מהמארגנים (כנראה שממש לא אהבו את השאלה ששאלתי בהרצאה הקודמת של שקמה - מוזמנים לחפש בסרטונים שלי)
‏אלא שאז המפיקה של הסרט (!!), רוית גלאנס, שמעה את המהומה בחוץ וכשהבינה מה קורה, ביקשה להכניס אותי. בסוף האירוע היא ניגשה אלי והודתה לי שהגעתי
‏קפלניסטים יקרים ובפרט- התכשיטים של זכרון
‏שניה לפני ראש השנה, זמן טוב לחשבון נפש. ההתנהגות אמש מבזה לא רק אותי אלא את כל הערכים שבשמם (לכאורה) יצאתם לרחובות. אם הייתה בכם טיפת הגינות, הייתם מזמן מתנצלים. ויש הרבה על מה
‏מחשבות על הסרט - בהמשך