בתחילת המאה ה-20, אדמותיה העצומות של האימפריה הרוסית (Российская империя) נקשרו יחד על ידי רשת רכבות מתרחבת שעיצבה מחדש את המרחק והזמן. לאורך חופי אגם באיקל (озеро Байкал), אחד מקטעי הרכבת המאתגרים ביותר נחצב בסלע וביער, וחיבר אזורים נידחים ללב האימפריה. קטרי קיטור כמו זה העבירו נוסעים, סחורות ודואר לאורך אלפי קילומטרים, והפכו לסמלים של קידמה תעשייתית ונחישות אנושית. מסעות אלה לא עסקו רק בתנועה, אלא בקישור תרבויות, כלכלות וחיים על פני אחת השטחים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ.

סצנה זו משקפת את מסילת הרכבת המעגלית-בייקלית (Кругобайкальская железная дорога), המכונה לעתים קרובות "אבזם הזהב" של מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית (Транссибирская магистраль). נבנה בין השנים 1902 ו-1905, והיה אחד מפרויקטי הרכבת התובעניים ביותר מבחינה טכנית של זמנו, עם מנהרות, גשרים וגלריות אבן חצובות ישירות בצוקים שמעל האגם. רכבות נעו באיטיות דרך קטע זה, שבו הנדסה פגשה טבע גולמי, מה שהפך אותו לא רק לנתיב מעבר, אלא לאחד מקטעי הרכבת הציוריים והאיקוניים ביותר שנבנו אי פעם.