סיפור הזיה חכו לסוף

מספר חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל הכרתי לוחם שסיפר לי שהוא ממש חי בג׳יפון שלו זה הבית והרגליים שלו .
תוך כדי הלחימה הרכב שלו שפך מנוע בעזה, ולא הייתה לו שום יכולת כלכלית לתקן אותו.
דאגתי לגרור את הרכב מעזה, קניתי לו מנוע חדש, וגם חיברתי אותו לעורכת הדין יפית לבון, שעזרה לו להגיע להסדרים עם כל הנושים שלו ולסדר את החיים.
המלחמה המשיכה, והוא נפצע בגב. שלחתי אותו לשיקום אצל בת הזוג שלי, לין מור פילאטיס שמשקמת פצועי מלחמה , ולאחר תקופה של שיקום חזר לעמוד על הרגליים ומשם חזר שוב למלחמה.

אבל עכשיו תקשיבו איך בורא עולם מסדר את החיים.
דרך עורכת הדין שהכרתי לו, הוא הכיר את מי שהפכה לאשתו. והיום הם כבר נשואים עם תינוקת.
אתה מתחיל בלגרור ללוחם רכב מעזה ולקנות לו מנוע, ובסוף מגלה שבדרך, בלי שתכננת, השתנו לו החיים.
והכי מטורף? הוא עדיין במילואים. לוחם אמיתי בכל רמ״ח איבריו.

12 שנה שאני זוכה לעמוד לצד אנשים כאלה. לפעמים זה תווי קנייה, לפעמים ציוד, לפעמים רכב, ולפעמים פשוט להיות שם ברגע שבן אדם צריך שמישהו יושיט לו יד.

וזאת בדיוק הסיבה שאני לא מוותר על הקמפיין הזה.
יש עוד לוחמים וחיילים בודדים שצריכים אותנו עכשיו. אני עדיין רחוק מהיעד ונשארו לנו מעט מאוד ימים.
מי שרוצה להיות חלק מזה לתגובות.