הסרטון אמור להתחיל עם קול. אם לא — לחצו פעם על הנגן (חלק מהדפדפנים חוסמים autoplay עם קול עד לחיצה).
הניצחון של קובי פרץ
16 שנה עברו מההופעה הראשונה של קובי פרץ בהיכל נוקיה דאז. הוא היה האומן הישראלי שעשה מה שעד אז היה נתפס בלתי ניתן בשוק התרבות הישראלי ומילא ערב אחרי ערב את האולם הענק.
סיקרתי בזמנו ל-ynet את אותה הופעה היסטורית והזיכרון האישי שלי ממנה זה דווקא את אבא של קובי, פטי ארמו ז״ל, עומד בשורה הראשונה עם הגב לבמה, ידיים משולבות ובמתח עצום לראות שהמקום אכן מתמלא וכל הקהל מגיע.
הפעם בשורה הראשונה ישבה לראשונה בהופעה של אביה, בתו הקטנה אלי, רואה את אבא שלה על הבמה, לא מבינה את ההמולה, עדיין לא בגיל לקלוט שאבא שלה הוא מאבות המהפכה המזרחית של שנות האלפיים.
גלגל החיים במלוא יופיו בסיפור חייו של קובי פרץ, ואיזה סיפור יפה ומרגש זה. סיפור של תקומה, של תהפוכות החיים, של נפילה תהומית ושל צמיחה כנגד כל הסיכויים. זה סיפור ישראלי והשבוע זה גם סיפור של ניצחון.
קובי פרץ גדל קילומטר מהיכל מנורה, בכפר שלם, וסלל את הדרך לבדו עד פסגת המוזיקה הישראלית. בדרך כולם נתנו לו סטירות. גם הוא היה חכמולוג שיודע הכול. עם המכוניות המפוארות, התכשיטים, האטיטוד והבלונד בשיער. מכל זה נשאר רק הבלונד רק שכעת השורשים כבר לבנים. בכל השאר זה יעקב פרץ אחר לגמרי. הפעם הוא כבר לא אומר ״זהו אני יכול לתלות את הנעלים השגתי הכול״ כמו בסיום אותו מופע אז מה שפתח את הפה עד למעשיהו. כעת, רק תודה ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב. יודע ששום דבר לא מובן מאליו ולא
שיתוף מהיר
שתף
דיווח
בקשת הסרה (זכויות יוצרים / תוכן בעייתי) או בקשת ציון קרדיט — נבדוק ונחזיר תשובה במידת האפשר.
פרסומת