1984. ירושלים רועדת מרוח וגשם.
ומה שנראה מבחוץ כמו עוד שקט רגיל של חורף - מסתיר בפנים משהו אחר לגמרי.

הסיפור הזה מחזיר אותנו לכמה דקות קצרות במקום הכי טעון בארץ, לשעה שבה צללים נעים מהר מדי, העיניים דרוכות מדי, והמרחק בין “כמעט” ל“בלתי הפיך” נהיה דק בצורה מפחידה.

יש רגעים בהיסטוריה שלא נשמעים דרמטיים על הנייר.
אבל כשמדמיינים אותם בלילה אמיתי - הם נשארים בראש הרבה אחרי שהמסך מחשיך.

צפו עד הסוף.
ועקבו לעוד סרטונים קצרים עם סיפורים אמיתיים שמרגישים כמו תסריט.