הסרטון אמור להתחיל עם קול. אם לא — לחצו פעם על הנגן (חלק מהדפדפנים חוסמים autoplay עם קול עד לחיצה).
טליה, תושבת כפר גלעדי, שיתפה באינסטגרם שלה על התחושות הקשות מאז ההכרזה על הפסקת אש בצפון:
״בשלושת החודשים האחרונים.
אחרי שתפסו אותנו שתי אזעקות בארוחה בחדר האוכל. הלכנו לשתות קפה פה בקיבוץ.
הסתבר שפה לידינו במטולה, הייתה פגיעה ישירה בבית פרטי.
אבל זה לא ממש ריגש אותנו.
היה יום יפה וגם ככה אין זמן התראה אז מה זה משנה.
מה שכן משנה זה הילדים בחדר האוכל והמבט המפוחד שלהם בעיניים.
גם הם ויתרו על הירידה למקלטים.
שמעתי ילדה בת 6 אומרת :“אם שומעים בום זה אומר שאנחנו בחיים ועוד מעט תהיה אזעקה״.
כמובן שצחקתי, מרוב תסכול.
אני בדרך כלל לא משתפת מחשבות ברשתות החברתיות.
אבל אני חושבת שהעלאת המודעות היא קריטית!!
בוא נתחיל בלהפסיק לקרוא למצב שלנו “הפסקת אש”!
יש לנו פה בקיבוץ בית ספר יסודי שהוא פעיל.
הילדים נשכבים על הרצפה לפחות פעם ביום.
אהה, אבל יש פיצויים לתושבי גבול הצפון, לא? אז לא! להרוב אין.
ההחלטה של החזרי פיצויים היא עד 2.0 קילומטר מהגבול.
אבל אנחנו, כפר גלעדי, יושבים 2.08 קילומטר מהגבול. אז כמובן שאנחנו לא נכללים בשום החזר ובשום פיצוי, אפילו שאנחנו תחת אש כבר שלושה חודשים - עסקים פה קורסים, שלא נדבר על משפחות, ילדים וכלבים שסופגים את האי אכפתיות של המילים ״הפסקת אש״, ״ נגמרה המלחמה״.
📹: @talya_amir
שיתוף מהיר
שתף
דיווח
בקשת הסרה (זכויות יוצרים / תוכן בעייתי) או בקשת ציון קרדיט — נבדוק ונחזיר תשובה במידת האפשר.
פרסומת