התאהבות
זה סם.
לא אהבה.
בהתחלה הכול זוהר.
הודעות עד אמצע הלילה.
פרפרים בבטן.
געגוע אחרי שעתיים.
חיוכים בלי סיבה.
את בטוחה שמצאת את מה שהיה חסר לך כל החיים.
אבל אז…
החיים נכנסים לחדר.
הכביסות.
העצבים.
השתיקות.
הפצעים.
ההרגלים.
השריטות.
הפרצוף האמיתי.

ושם, בדיוק שם, ההתאהבות יורדת מהבמה.
כי היא לא נועדה להחזיק לנצח.
היא טריילר.
לא הסרט עצמו.

אז אם פתאום התאהבת במישהו אחר בזמן שאת נשואה —
תתאפסי רגע.
באמת.

כי גם שם, עם החדש,
יגיע היום שבו הפרפרים ימותו.
גם שם יהיו ויכוחים.
גם שם תהיה שגרה.
גם שם תראי צדדים שפחות בא לך לאהוב.
הבעיה היא לא תמיד האדם שלידך.
לפעמים הבעיה היא שהתמכרת לריגוש
וברגע שהלב נרגע —
שכנעת את עצמך שזאת כבר לא אהבה.
אבל אהבה אמיתית
לא נמדדת בכמה הלב דופק בהתחלה.
אלא בכמה את נשארת
גם אחרי שהזיקוקים נגמרים.

אושרת אלפי קואוצ'רית ויועצת אישית וזוגית ומשפחתית