איך עובד הברקוד, שאפשר למצוא על כל מוצר בסופר?
-
בשנות הארבעים של המאה הקודמת, החנויות בארה"ב היו בבעיה: לקופאיות לקח המון זמן לבדוק כמה עולה כל מוצר, והתורים בקופות התארכו והתארכו. שני חברים, סטודנטים להנדסה בשם ברנרד סילבר ונורמן וודלנד, שמעו על הבעיה הזו והחליטו לנסות ולפתור אותה.

אחרי מספר ניסיונות, נורמן עלה על רעיון מבריק: סדרה של פסים שחורים על רקע לבן. אנחנו מקרינים על הפסים האלה אור: הצבע השחור בולע את האור, והרקע הלבן מחזיר אותו. את האור המוחזר אנחנו קולטים באמצעות חיישן - כך שמה שהחיישן הזה מקבל בתכל'ס זה דפוס של אזורים כהים ובהירים, לפי ההחזרה של הברקוד. מעגל אלקטרוני ממיר את הדפוס הזה לספרות בינאריות: יש אור זה 0, אין אור זה 1. קיבלנו, אם כן, סדרה ארוכה של אפסים ואחדות - 01001100... וכולי.

כל שבע ספרות בינאריות ברצף הזה מייצגות ספרה עשרונית רגילה: למשל, הרצף 0010011 - או לבן, לבן, שחור, לבן, לבן, שחור, שחור - מייצג את הספרה שתיים. הספרות העשרוניות האלה גם מודפסות מתחת לברקוד, למקרה והקורא האלקטרוני התקלקל. עכשיו המחשב יכול לגשת עם המספר הזה למאגר נתונים, לבדוק איזה מוצר המספר הזה מייצג - ומה המחיר שלו! אגב, הברקוד הראשון לא היה אופקי אלא עגול, כמו מטרה במטווח - אבל העקרון הוא אותו עקרון.

הרעיון הזה היה מבריק, ללא ספק - אבל לרוע המזל הוא לא היה ממש מעשי עם הטכנולוגיה של שנות הארבעים והחמישים: הקוראים האלקטרוניים היו גדולים ומסורבלים מדי. אז למרות שהברקוד היה רעיון טוב, הוא נשאר רק על הנייר. זאת אומרת, הוא לא היה על הנייר. ז"א...אתם מבינים למה אני מתכוון.

בשנות השבעים הטכנולוגיה כבר היתה מתקדמת מספיק כדי שאפשר יהיה למזער את הקוראים האלקטרונים. מספר חברות מסחריות שיתפו פעולה ויצרו תקן שנקרא "קוד מוצר אוניברסלי": ז"א, לכל מוצר בעולם יש ברקוד ייחודי שמייצג רק אותו, כך שאי אפשר להתבלבל בין שני מוצרים. שיתוף הפעולה הכלל-עולמי המרשים הזה אפשר לברקוד לחולל מהפכה בעולם המסחר, ומשם נכנס הברקוד גם לשימוש בתעשייה. ואז, בשנות התשעים, הופיע רעיון חדש - שדרוג לברקוד: QR קוד. מה זה QR קוד ואיך הוא עובד? בסרטון הבא.

מוזמנים להרצאה קרובה בחיפה: 'עתיד האנושות בעידן הבינה המלאכותית' - 5.1.26, הסליק, חיפה. כרטיסים באתר - ranlevi_co_il.