שי קלך, כל מילה:

״ביבי יכול לקפוץ לי״ - מהו וינטריזם?

עופר וינטר ואני נפגשנו לפני שנתיים בביתי. דברנו באריכות, הבטתי בעיניו, היה נראה שכוונותיו טהורות. ניסיתי לומר לו בעדינות שהדבר הכי חשוב שגנרל משוחרר יכול לעשות זה לקחת נשימה, לגבש עולם תוכן רעיוני, לצבור נסיון בזירה הציבורית, להעמיק יסודות במדינאות, ובאסטרטגיה, להעשיר את הידע ביחסים בינלאומיים, ולהרחיב אופקים בכלכלה, מדעי המדינה ועוד.
הפגישה ארכה כשעתיים, ובסיומה הצעתי לו רתימה מוחלטת של מערך היעוץ האסטרטגי בתנועה, לווי צמוד בכל שעל, וכל מה שיידרש לדרכו הציבורית החדשה אם יבחר ללכת בה.
הוא סירב, אמר שעוד בוחן מה לעשות, איננו יודע.
מיד הבנתי שהוא הולך להקים מפלגה.
כשראיתי את הראיון שלו בפטריוטים הבנתי את הכאוס שנוצר - עולם תוכן לא מגובש, חוסר ניסיון וחוסר ידע נדרש לעולם הפוליטי, שהפכו לרבע שעה מול מצלמה, למבוכה שאינה רק קושי רטורי.

הפגישה השניה נערכה כשנה לאחר מכן בביתו במצפה נטופה. כבר נדלקו נורות אזהרה למשמע שמות יועציו החדשים ממחנה הרל״ב. ובאמת, כשהבעתי את הערכתי הרבה לרה״מ, במבט מפחיד הנחית אגרוף על השולחן וקרא כאריה: ״אין ואקום במנהיגות״.
באותה שניה התחוור לי מדוע דרש שכבר ב־8 באוקטובר נתניהו יניח את המפתחות.

ואז הגענו לפגישה השלישית שנערכה חודש לפני הכנס הגדול של התנועה שלנו, נצח ישראל, בו נכחו 1500 איש ואליו עופר הגיע. כשהצעתי לו לומר כמה מילים הוא כמובן סירב. היום אני מבין מדוע סירב להתראיין במקומות רבים. �באותה פגישה סיפר לי שהציעו לו לעמוד בראש תנועה כמו ׳אל הדגל׳. שהוא בקשר עם הרבעון הרביעי ועוד. אמרתי לו שאם נחליט לרוץ יחד במפלגה ברור שהוא יהיה בראש. הוא מוכר ממני, מבוגר ממני. אמירה שאני ראיתי כנכונה, הוא ככל הנראה תפס כמתרפסת, ובחר לשמור על דיסטנסט, התרחק, וציפה שארים לו טלפון.
חברי התנועה ואני בחרנו אחרת - להשתלב בליכוד, במחנה הלאומי הטבעי.

ואז הגיע ערב ההשקה של מפלגת ׳עמך ישראל׳, חמושה בשתי סיסמאות נבובות ומסוכנות: ״באנו להנהיג ולא לעסוק בפוליטיקה״, ו״כל אנשי ה 7.10 צריכים ללכת הביתה״.
שוב אותו מיתוס ישן וכושל: הגנרל היודע־כול שאינו זקוק למחשבה מדינית.

שיא העיוורון נרשם שבוע לפני הבחירות, כשנלכד בעדשת המצלמה מתחבק עם גדי אייזנקוט בהכנעה גמורה כעבד לפני רבו - האיש שבלם את קידומו וזרק אותו מצה״ל.
זוהי מהות דיפ-סטייט: מנגנון תודעתי משתק של תודעת אדנות. במקום להכיר את המערכת הזו ולבלום אותה, וינטר נכנע לה. לכן תמך את הענשת חיילי גבעתי שסרבו להכנס עם אישה לנמר. מי שלא השכיל להבין את המערכת מבחוץ, הפך לעושה דברה מבלי משים.

כשזו התודעה, אין פלא שביחס לראש ממשלה מכהן נפלט המשפט: ״הוא יכול לקפוץ לי״ - זה שמץ פסול שממנו הזהירו חז״ל.

מהו אפוא וינטריזם? זוהי כוכבות פופוליסטית חסרת שורש שאיננה מחוברת למציאות, הניזונה מתעתועי סקרים רגעיים.
כנס השקה מבטיח המייצר כותרות עיתונים של שמונה מנדטים, העדפת הטווח הקצר על פני הטווח הארוך מבלי לבנות תשתית ציבורית ושטח שהולך איתך. קצת תמוה בעיני שמי שפיקד על גייסות אינו מבין שלולא לוגיסטיקה, אספקה ותשתיות - אי אפשר לנצח.
ומעל הכל, המבחן המוסרי: משנודעו תוצאות הבחירות, במקום לעלות על הבמה ולומר בענווה: ״סליחה, טעיתי״, ואחרי שתי המילים הללו לרדת בבושת פנים, פצח בנאום האשמות ובסיומו במסכת ריקודים - ניתוק מוחלט מן המציאות; העם שרוי בחרדה ובצער והוא צוהל.

אנחנו בתנועת נצח ישראל מתווים דרך הפוכה בתכלית: בניין תשתית ניהולית, מקצועית ורעיונית. תשתית טכנולוגית, וציבור שלם שמבין שדרושה קומה אחרת לגמרי.

שבת שלום.