טיטו סינג (שנולד בשם טוראן סינג) נולד בדצמבר 1983 בכפר קטן ליד העיר אגרה שבהודו. מרגע שהחל לדבר כפעוט, הוריו הבחינו שמשהו אצלו שונה לחלוטין. הוא לא התנהג כמו ילד רגיל בגילו, ובמקום לשחק, הוא נהג לבכות לעיתים קרובות, הביע תסכול עמוק ואמר שוב ושוב שהבית שבו הוא גר אינו ביתו האמיתי
הוא טען בתוקף כי שמו האמיתי הוא סורש ורמה, שהוא נשוי לאישה בשם אומה, שיש לו שני ילדים, ושהוא הבעלים של חנות רדיו ואלקטרוניקה מצליחה בעיר אגרה. טיטו הקטן תיאר בפרטי פרטים את החנות, את המיקום שלה ואת חייה של המשפחה האמידה שניהל
הוריו של טיטו, שהיו אנשים פשוטים ודלי אמצעים, ניסו בתחילה להתעלם מטענותיו וקיוו שמדובר בדמיונות של ילד קטן, אך הילד סירב להרפות ואף דרש שייקחו אותו "הביתה" לאגרה
החלק המטלטל ביותר בסיפוריו של טיטו היה זיכרון מותו. הוא סיפר כי ערב אחד, בשנת 1983 (זמן קצר לפני שטיטו נולד), הוא הגיע לביתו ברכבו, וכאשר צפר כדי שיפתחו לו את השער, ניגשו אליו מספר גברים. אחד מהם ירה בראשו מטווח קרוב. הוא תיאר במדויק כיצד הכדור פילח את צידו הימני של ראשו וכיצד גופתו נלקחה ורוסקה מאוחר יותר
מעבר
לסיפורים המילוליים, החוקרים גילו בהמשך פרט פיזי מדהים: לטיטו היה כתם לידה שקוע ומשונה בצד ימין של ראשו (בדיוק במקום בו טען שנורה) וכתם לידה נוסף בצד השני של הראש, שתאם בדיוק את פצע היציאה של הקליע
כאשר טיטו היה כבן 4, אחיו המבוגר החליט לבדוק את הסיפור. הוא נסע לעיר אגרה וחיפש את חנות הרדיו שטיטו תיאר במדויק. להפתעתו המוחלטת, הוא מצא חנות העונה לשם "Suresh Radio" שהייתה שייכת לאדם בשם סורש ורמה, אשר נרצח ביריות באוגוסט 1983 – בדיוק כפי שהילד תיאר
אחיו של טיטו יצר קשר עם אלמנתו של המנוח, אומה ורמה, וסיפר לה על הילד הקטן שטוען כי הוא בעלה המנוח. אומה, שהייתה ספקנית אך סקרנית, החליטה לנסוע יחד עם בני משפחתה לכפר של טיטו כדי לראות אותו במו עיניה
כשהגיעה המשפחה לכפר, טיטו שיחק בחוץ. ברגע שראה את אומה מרחוק, הוא זיהה אותה מיד, רץ אליה בבכי וקרא "אומה!". הוא החל לשאול אותה שאלות אינטימיות ואישיות שרק בעלה יכול היה לדעת. הוא זיהה גם את אחיו של סורש, והזכיר להם פרטים על טיול משותף שערכו ועל פריטי לבוש ורהיטים ספציפיים בביתם באגרה
כדי לבחון את הילד באופן סופי, המשפחה לקחה את טיטו לעיר אגרה. כשהגיעו לעיר, טיטו הוביל את המבוגרים בעצמו ברחובות הצפופים ישירות אל החנות ואל הבית של סורש, ללא כל הכוונה
במהלך הביקור, טיטו הבחין בגבר ברחוב והצביע עליו בזעם רב. הוא טען בצעקות שזהו ג'אדיש, הגבר שירה בו למוות בחייו הקודמים
בעקבות המידע שסיפק הילד, המשטרה המקומית פתחה מחדש את תיק הרצח הלא-מפוענח של סורש ורמה. הפרטים המדויקים שמסר טיטו על זירת הפשע, על סוג הרכב, על דרך הפעולה ועל המניע, הובילו לחקירתו של ג'אדיש. בסופו של דבר, הרוצח נשבר, הודה בביצוע המעשה והורשע בבית המשפט. עדותו של ילד קטן שזכר את גלגולו הקודם סייעה להביא רוצח לדין
המקרה יוצא הדופן של טיטו משך את תשומת ליבו של פרופסור איאן סטיבנסון, פסיכיאטר מאוניברסיטת וירג'יניה שהיה החוקר המפורסם בעולם בנושא גלגול נשמות, יחד עם עמיתו ההודי ד"ר סאטוואנט פאסריצ'ה
סטיבנסון חקר את המקרה לעומק, ראיין את שתי המשפחות, ובחן את התיקים הרפואיים ואת נתיחת הגופה של סורש ורמה המנוח
הממצאים היו מדהימים: הדוח הרפואי של הנתיחה אישר כי הקליע חדר לראשו של סורש בדיוק במיקום של כתם הלידה השקוע של טיטו, ויצא מהצד השני – בדיוק היכן שנמצא כתם הלידה השני של הילד. סטיבנסון הגדיר את המקרה של טיטו כאחד המקרים המובהקים והמשכנעים ביותר של זיכרון חזק מחיים קודמים שתועדו אי פעם
היכן הוא היום?
עם השנים, כפי שקורה ברבים מהמקרים הללו, הזיכרונות האינטנסיביים של טיטו מחייו הקודמים כסורש ורמה החלו להטשטש ככל שהתבגר והשתלב בחייו הנוכחיים. הוא המשיך לשמור על קשר חם ומכבד עם משפחתו של סורש, אך ניהל את חייו כטוראן סינג, למד, התפתח, והפך לדוקטור. סיפורו נותר עד היום כעדות מרתקת ומצמררת המאתגרת את התפיסה המדעית המקובלת לגבי המוות, התודעה והנשמה