גדי איזנקוט

❌ הפקרת העורף והסכמה להסדרי פרוטקשן בכסף קטרי

• אישור המנגנון להעברת הכסף הקטרי לעזה (2018): כרמטכ"ל, איזנקוט תמך באופן פעיל ואישר את המנגנון להכנסת מזוודות המזומנים הדולריים מקטר ישירות לרצועת עזה. מבקריו מדגישים כי מדובר בכשל אסטרטגי חמור ששימן את מנגנוני הטרור של חמאס, מימן את בניית מערך המנהרות, והיווה למעשה תשלום "דמי חסות" (פרוטקשן) בתמורה לשקט מדומה.

• הסכמה להפקרת תושבי הדרום: הובלת תפיסה ביטחונית שהשלימה עם ירי רקטות "טפטופים" לעבר יישובי עוטף עזה ושדרות ללא תגובה צבאית מוחצת. מדיניות זו שחקה את ההרתעה הישראלית ויצרה הבחנה פסולה בין דם לדם – כאשר תושבי הדרום חיו תחת איום מתמיד כדי שלא להסלים את המצב.

📉 פגיעה במערך הלוגיסטיקה והתחזוקה של צה"ל

• הפרטת מערכים קריטיים של חיל החימוש: כחלק מתוכנית "גדעון", הוביל איזנקוט החלטה להפריט לחברות אזרחיות חלקים נרחבים ממערך האחזקה והלוגיסטיקה של רכבי הלחימה והמשאיות בצה"ל. דוחות ביקורת פנימיים חשפו כי צעד זה גרם לנזק כבד: במצבי חירום ומלחמה החברות האזרחיות לא יכלו לתפקד תחת אש, מה שהוביל למחסור חמור בכשירות של כלים משוריינים ובזמינות חלקי חילוף.

• ייבוש מערך המילואים הלא-טכנולוגי: הסטת רוב המשאבים ותשומת הלב הפיקודית ליחידות העילית, לסייבר ולטכנולוגיה, תוך פגיעה מתמשכת בתקציבי האימונים של חטיבות המילואים הסטנדרטיות (החי"ר והשריון). מבקריו טוענים כי מדיניות זו הולידה צבא "קטן וחכם" שהתברר במבחן המציאות כקטן מדי ולא כשיר למלחמה ממושכת.

🛑 סגירת יחידות מבצעיות חיוניות

• פירוק חטיבות שריון וסגירת גדודי סיור: תחת תפיסתו לפיה "עידן המלחמות הגדולות עבר", סגר איזנקוט חטיבות שריון במילואים וצמצם משמעותית את כמות הטנקים הפעילים בצה"ל. במלחמת 7 באוקטובר התברר מהלך זה כטעות אנושה, כאשר הצבא נקלע למחסור חריף בכוחות מתמרנים ובטנקים כדי להילחם בו-זמנית במספר חזיתות.

💼 פוליטיזציה של מוסדות ממלכתיים

• חבירה לגורמי שמאל ופיצול מחנה המרכז-ימין: הצטרפותו לפוליטיקה והקמת המפלגות השונות בהן היה שותף, נתפסות בימין כמהלך ציני של שימוש בדרגות הצבאיות שלו (רמטכ"ל לשעבר) כדי לקדם אג'נדות פוליטיות אישיות. מבקריו טוענים כי פעילותו הנוכחית להקמת מפלגה עצמאית רק מעמיקה את הפילוג בעם, מחלישה את המערכת הפוליטית בזמן מלחמה, ופוגעת בממלכתיות של מוסד הרמטכ"לות.