והינה עוד דברים שמיוחסים לגדי איזנקוט שאתם צריכים לדעת:
📄 פרשות ואמירות מעוררות סערה בצה"ל
• פרשת אלאור אזריה (2016): הוביל קו פיקודי נוקשה נגד הלוחם שירה במחבל מנוטרל בחברון. אמירתו כי "בן 18 שמתגייס הוא חייל ולא הבן של כולנו" נתפסה בימין כהפקרת לוחם בשטח.
• נאום המספריים (2016): במהלך גל פיגועי בודדים אמר כי אינו רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה בת 13 שמחזיקה מספריים. בימין האשימו אותו בפגיעה בהרתעה ובסיכון חיי הלוחמים.
• שילוב מגדרי בצבא: קידם פתיחת יחידות לוחמות נוספות לנשים (כמו שריון וחי"ר קל). המהלך ספג ביקורת קשה מצד רבנים וחוגים שמרניים שטענו שהדבר פוגע במבצעיות של צה"ל.
🛡 ביקורת על תפיסתו הביטחונית כרמטכ"ל
• מדיניות ההכלה מול חמאס (2018): בתקופתו החלו "צעדות השיבה" וטרור עפיפוני ובלוני התבערה בעוטף עזה. מבקריו מימין טענו כי הוא הוביל קו פסיבי ומכיל במקום לצאת לתמרון קרקעי להכרעת חמאס.
• צמצום כוחות היבשה: תחת תוכנית החומש "גדעון" שהוביל, קוצרו שירות החובה וצומצמו כוחות היבשה לטובת השקעה בסייבר, מודיעין וחיל האוויר – מהלך שספג ביקורת קשה (בין היתר מצד האלוף במיל' יצחק בריק) על פגיעה בכשירות הצבא למלחמה נרחבת.
🏛 מהלכים פוליטיים ועמדות נגד קו הימין
• עזיבת קבינט המלחמה (יוני 2024): פרישתו מהממשלה יחד עם בני גנץ בעיצומה של הלחימה ספגה ביקורת נוקבת מצד הקואליציה, שהאשימה אותו בהעדפת שיקולים פוליטיים על פני אחדות בשעת חירום.
• דחיפה לעסקת חטופים בכל מחיר: בקבינט המלחמה לחץ על קבלת עסקה גם במחיר של הפסקת אש ארוכה ונסיגה מצירים אסטרטגיים כמו פילדלפי ונצרים, מה שנתפס בימין ככניעה לחמאס והפסד במלחמה.
• תמיכה ברשות הפלסטינית ב"יום שאחרי": איזנקוט תמך בשילוב גורמים פלסטיניים מתונים או אנשי הרשות הפלסטינית בניהול אזרחי של עזה כדי למנוע ממשל צבאי ישראלי, עמדה המנוגדת לחלוטין למדיניות הימין השוללת כל דריסת רגל לרש"פ בעזה.
• מיצוב פוליטי כראש גוש השינוי: הקמת מפלגתו הנוכחית ("ישר!") לקראת בחירות 2026, תוך מיקוד הקמפיין בהפלת בנימין נתניהו וחבירה לאנשי מרכז-שמאל, קיבעה את מעמדו בימין כיריב פוליטי מרכזי.